רבים רוצים להנציח את זכר יקיריהם. לצערנו הרב, במלחמות ישראל הקריבו יותר מעשרים אלף חיילים את חייהם למען המדינה. עובדה זו גרמה לכך שהשכול הוא חלק ממהותה של החברה הישראלית. גם אם נושא זה אינו בסדר יומה של התקשורת, ישנם אנשים שמרגישים האובדן וחווים את התסכול ואת הכאב יום יום, שעה שעה. חייהם אינם אותם חייהם, ויש שלא התאוששו מאובדן יקריהם עד היום. אך לא רק חיילים נמצאים על מפת השכול אלא גם אזרחים שנהאגו או נרצחו מפיגועי טרור רבים, בעיקר בשנות האלפיים. אז בימי האינתיפאדה השנייה באו מחבלים מתאבדים והתפוצצו באוטובוסים, בבית מלון ובמועדונים, ולמעשה בכל מקום ושבשו את חייהם של אזרחי ישראל, שחשו חוסר ביטחון לצאת מן הבית. עניין זה הוסיף משפחות נוספות על מפת השכול.
יתרה מזו, מה נגיד על הרוגי תאונת הדרכים, עניין בפני עצמו, שבכל שנה נוספים עוד כ-500 הרוגים בכבישים, שמביאים לאובדן ולשכול. כל אלו גורמים לכך שמשפחות רבות מאבדות את יקריהן בטרם עת.
לפיכך כדי להנציח ולכבד את זכר היקירים שלנו, חשוב להנציח אותם באופן מכובד ולשמור למזכרת נתונים, מסמכים, תמונות, ציורים, כתבי יד, יומנים ועוד שמתעדים ומנציחים את זכרם. את כל אלו אפשר לאגד בספר זכרונות איכותי שישמר למזכרת ולדורות לעולמי עד. ספר זכרונות הוא הפתרון הטוב ביותר להנצחת היקירים ולשמירת זכרם. בספר זכרונות ניתן גם להוסיף מידע אישי של בני המשפחה שיכולים להוסיף מידע ונקודת מבט על יקיריהם ולשתף גם אנשים מן העבר שתרמו לגידלו ולחנוכו של הבוגר שנפטר או נהרג בטרם עת, כך שספר זכרונות יהפוך למסמך תיעודי מכובד ומעשיר שבתוכו יהיו כמובן את כל הפריטים הנוספים המתבקשים. במקום שהמסמכים והיומנים והתמונות וכו' יהיו פזורים במגירות השונות, ניתן לכנס אותם יחד באמצעות ספר זכרונות בשחור/לבן או צבעוני, הכול לפי החלטת המשפחה, ולהתחיל בתהליך הפקת הספר. אין ספק שספר זכרונות הוא תהליך חשוב עבור המשפחה השכולה.
תהליך הפקת ספר זכרונות ייקח מספר חושים, אכן דרושה סבלנות. התהליך מתחיל באיסוף החומרים, בראיונות עם בני המשפחה, בתמלול ואחר כך בכתיבה. אחר כך הספר עובר לגרפיקאי כדי שיעצב את עטיפת הספר ואת העמודים הפנימיים שלו ואחר כך עוברים הקבצים לבית הדפוס. מובן שספר זכרונות הוא למעשה מין סיפור חיים אישי והמשפחה גם יכולה לבחור האם הספר ייצא כספר או באלבום מהודר.
